השיר: "רושי" – של המשורר אליעזר בן ניסן הכהן

זהו שיר של משורר יהודי מפורסם, שנכתב באנגלית, לפני כ- 20 שנה. במשך 2,000 שנות גלות, היו הרבה משוררים יהודים שכתבו שירים לא בעברית, אלא בשפת האם בה גדלו: יידיש, ערבית, גרמנית, אנגלית וכד'. אין דבר טבעי יותר מאשר כתיבת שירה בשפת אם, שפה שמשוקעת ב DNA הנפשי והלשוני של ... (המשך...)

ליד קיר בית – שיר של התגלות

הפעם בחרתי בשיר: "ליד קיר בית" של המשורר יהודה עמיחי, שבמרכז שירתו ניצבים בדרך כלל העיר ירושלים, והאהבה האנושית לגווניה: בין גבר לאשה, בין הורים לילדים ובין אדם לחברו. הנה השיר: ליד קיר בית, שקווי אבנים מצוירים עליו: שם ראיתי מראות אלוהים. לילה נדוד שינה, שעושה כאב ראש לאנשים, עשה ... (המשך...)

רגעים מצטלבים בשירה – הפרפר חוצה את הכביש, דג הטרוטה מזנק למעלה

גשמי ברכה יורדים מהשמיים, הנרקיסים פורחים, וברוכה הבאה לחיינו שנה חדשה אזרחית: 2022. לאחרונה, חגגו הנזירות הגרות במבדד נטופה, ליד ביתי, את יום הולדתו של ישוע הנוצרי, "השכן" שלנו מנצרת, העיר שנשקפת אליי בין ענני החורף. לכן, בחרתי הפעם בשלושה שירים קצרים, שהדימוי הצורני-מטפורי שבמרכזם הוא הצטלבויות, שירים "בצורת צלב". ... (המשך...)

קריאה קשובה בשיר "קשב" של המשורר ט. כרמי

בחרתי לפתוח בתמצית חייו של המשורר ט. כרמי. ביוגרפיה, יכולה להוות מפתח מסוים להבנה מעמיקה של שירה ושל דמות המשורר. במקרה זה, היא גם מהווה שיקוף מרתק של המאה העשרים הסוערת. כרמי טשרני נולד ב-1925 בברוקלין, ניו יורק, למשפחה חרדית. אביו, הרב ברוך טשרני, דיבר עם בניו בביתו רק בשפה ... (המשך...)

הרהורי בוקר – המשוררת זלדה על קסם החיים

בחרתי הפעם בשיר של המשוררת הדתייה זלדה שחיה בעיקר בירושלים, הייתה בת-דוד של הרבי מלובאביץ', וחשה שהשירה היא תמצית החיים. כך זלדה כותבת: "לפעמים אני חושבת שהשירה היא מציאת פלאית מכול, כמו ענן, כמו טל, כמו חלום, כמו דם, שהשירה יש לה מקום בעולם כמו ליקר בידידיי, כמו לערפל ולצל ... (המשך...)

המשורר נתן אלתרמן – "רוצה בליבם לנגוע"

שירה היא מעשה אמנות, המבטא אמון ביכולת האנושית ליצור דו-שיח של אמת בין הנצח לבין הרגע. השיר במיטבו משקף ומחייה את הממשות המורכבת של היחסים בין התודעה והעולם, בין "פנים" לבין "חוץ", בין מילים למשמעות – ובורא באמצעות השפה מציאות חדשה ייחודית. השיר מאפשר נס נדיר של מגע ישיר עם ... (המשך...)

יונה וולך "שיר" על איילה

המשוררת יונה וולך (1985-1944) חיה רק 41 שנים, ובאחרית ימיה הקצרים והמאוד אינטנסיביים, כתבה שיר לירי קצר, של 23 מילים, ששמו פשוט 'שיר'. זה שיר מזוקק על תמצית החיים. הסתמיות של שמו נועדה כמו להסתיר ולכסות על היקר מכל, בלי שום כותרת. 'שיר' פורסם ב- 1983 בראש ספר שיריה 'אור פרא', שהוציא ... (המשך...)

הגשם הראשון – שיר של המשוררת זלדה

בעת הזו, כשכולנו מחכים לעוד ועוד גשמים, בחרתי בשיר "הגשם הראשון" של המשוררת זלדה. הנה השיר: "הגשם הראשון, אלפי רבבה רעננות, בלי אות של קין. והדווי לא ילחש עוד לנפשי, אני המלך, לא יגיד עוד, אני השליט. כל טיפה וטיפה היא זיקה ביני ובין הדברים, זיקה ביני ובין העולם. וכאשר ... (המשך...)

השיר "נפלאתה" – של המשוררת לאה גולדברג

עוד שיר, שמקור נביעתו הוא רגע של חסד, או רגע של "התנסות שיא", במצב של מימוש עצמי בפסגת פירמידת הקיום האנושי, כהגדרתו של הפסיכולוג היהודי-אמריקאי אברהם מסלאו. אני סבור, ששירים מסוג זה, הנובעים ממצב של התעלות הנפש, הם בדרך כלל, לא רק איכותיים ב"איך" שלהם כיצירת אמנות, אלא גם מלאי ... (המשך...)

שיר אינסופי של יהודה עמיחי

יום הכיפורים תשע"ח (תהיה שנה עם חיוכים) בפתח, ומעצמו מתנגן לו בתוכי השיר האינסופי של יהודה עמיחי, מתוך ספרו "שלווה גדולה שאלות ותשובות". בתוך מוזיאון חדיש בית כנסת ישן, בתוך בית הכנסת אני, בתוכי לבי, בתוך לבי מוזיאון, בתוך המוזיאון בית כנסת, בתוכו אני, בתוכי לבי, בתוך לבי מוזיאון שיר ... (המשך...)

מפגש בין 2 שירים: מגע הגשם הראשון (של אמיר גלבוע), וצמיחה ממעמקי האהבה (של שמעון הלקין)

שני שירים שבחרתי, "מדברים" זה עם זה: דומים וגם שונים. לידתם, בהתבוננות מהורהרת בטבע, שהקיום האנושי משתקף ומהדהד בו . עיקרם, צמיחה ותנועה דינאמית וויטאלית של הנפש האנושית, אך, כל שיר עושה זאת בדרכו שלו, הייחודית והקסומה. שני המשוררים זכו בפרס ישראל בתחומם, והטביעו חותם בשירה העברית במאה ה- 20. ... (המשך...)

שיר הייקו – נשים שותלות אורז

בחרתי הפעם בשיר הייקו יפני, שנכתב לפני יותר מ- 300 שנים. תרגומו נכלל בספר "אל פסגת הפוג'יסן" בהוצאת ספריית הפועלים. המתרגמת יהודית כפרי, שמרה כל כך שגם בעברית, יכלול השיר בדיוק 17 הברות, כמו במקור היפני. לטעמי, שיר הייקו הוא ציוץ הטוויטר האולטימטיבי: שיר הייקו קלאסי מכיל 17 הברות, לא ... (המשך...)

עשבי האביב – שיר הייקו שנכתב בישראל

למאמר זה בחרתי בשיר מיוחד. זהו שיר "הייקו" שנכתב ע"י אישה יפנית בשם קיי, שחיה את שנותיה האחרונות בקיבוץ שובל שבנגב. שם היא כתבה בשנת 1974, זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים, את השיר הבא (17 מילים): מתחת לחוט התיל החלוד צומחים עשבי האביב של הארץ החצויה מלטפים זה את ... (המשך...)

יד נוגעת ביד: המשוררים ארז ביטון ויהודה עמיחי במדבר יהודה

אתחיל בווידוי: לאחרונה, גיליתי את הקסם בשירתו של המשורר העיוור ארז ביטון. קראתי, "טעמתי" את מילותיו, ומיתרים עמוקים בנפשי רטטו, הדהדו. כך אומר ארז ביטון עצמו: "אם שירה מגיעה למצב שהיא מדברת אל לב אחר, והיא מתקנת משהו בעולם, אפילו בזעיר אנפין, היא עושה משהו חשוב." שאלתי את עצמי: איך ... (המשך...)

חמישה שירי הייקו על פריחת השזיף באביב

לכבוד האביב בחרתי ב-5 שירי הייקו על פריחת השזיף, המתרחשת בעונת האביב ביפן. בעבר, תפסו עץ השזיף ופריחתו מקום מרכזי בשירת ההייקו. בהערת אגב אציין, שגם בספרו המאד מומלץ והמקסים של בנימין תמוז "המלך ישן ארבע פעמים ביום" הם תופסים מקום מרכזי. נחזור להייקו. הייקו יפני מסורתי הוא שיר קצר ... (המשך...)

"שלווה גדולה: שאלות ותשובות" – יהודה עמיחי

כיום, רבים כל-כך נוסעים וחוזרים מחו"ל, וכיוון שאני כותב עכשיו בחודש אלול לקראת חגי תשרי – בחרתי בשירו של המשורר יהודה עמיחי ששמו "שלווה גדולה: שאלות ותשובות", העוסק בנמלי תעופה, ובחיפוש מקומו של אלוהים. זה השיר: אנשים באולם המואר עד כאב דברו על הדת בחיי האדם בן זמננו ועל מקומו ... (המשך...)

בלוג